הבלוג של ד"ר רונית שרון
מכון קשרים

הזוגיות לובשת מדים

“בעלי חזר ממילואים וגם הבית הפך לשדה-קרב”

למה זה קורה ואיך אפשר לחזור לשגרה רגועה?

ד”ר רונית שרון, מנהלת מכון קשרים לייעוץ וטיפול זוגי

לאחרונה פונים אלינו לייעוץ וטיפול זוגות רבים, אשר נקלעו למשבר קשה בזוגיות בעקבות שירות מילואים ממושך בזמן המלחמה. רובם מספרים שדווקא כאשר מסתיימים המילואים, “הקרבות” פולשים למערכת היחסים הזוגית והמשפחתית.

יעל וצבי (שמות בדויים) זוג בני 40  ו 42 ממרכז הארץ , עם שלושה ילדים בגילאי 10, 6, 4. יעל רכזת שיכבה בבית ספר תיכון וצבי מנהל בחברת הייטק. מאז ה 7 באוקטובר צבי שירת יותר מ 3.5 חודשים במילואים כלוחם בעזה.

יעל: “מאז שצבי חזר הביתה התפתחה בינינו תקשורת שלילית ויש קושי רב לפתור קונפליקטים שהפכו תכופים וגורמים לריחוק בינינו. אני כל כך רוצה שנחזור לנורמליות אבל אני מרגישה שקיבלתי חזרה בן אדם אחר ולא מתחשב”.

צבי: “יעל לא מבינה שחזרתי ממלחמה! ותקופה ארוכה התמודדתי עם עניינים מאד לא פשוטים. כמו שנאמר: ‘תני לי דקה להתרגל אליך שוב’ . אני מבין שגם ליעל היתה תקופה קשה, ואני מעריך אותה. אני גם הייתי רוצה לחזור לשגרה כאילו לא קרה כלום, אבל צריך התחשבות וזמן לעכל את מה שעברתי. זה לא מובן ? אני כבר לא יודע מה לעשות.”

בואו נתעמק קצת ונסביר למה בעת מלחמה ממושכת ושירות ממושך, מילואים גורמים קשיים לזוגות רבים כל כך, ובאיזה כלים אפקטיביים אפשר להסתייע כדי לפתור ולצלוח את המשברים.

הפרת שיווי המשקל הזוגי והמשפחתי

בדומה לצמתים טיפוסיים אחרים בחיי הזוגיות, בהם מופר שיווי המשקל של מערכת היחסים (ילד ראשון, שיפוץ או מעבר דירה וכו’), שירות מילואים ממושך מהווה צומת חדשה בחיי זוגיות, המפרה, שלא לומר מטלטלת, את שיווי המשקל של מערכת היחסים. שיווי המשקל מופר במספר מישורים:

  1. במישור הריגשי – ריחוק פתאומי וממושך בין בני הזוג יכול ליצור תחושות של בדידות, געגועים, אובדן ביטחון, חרדות, עצב ועוד. לשני בני הזוג גם אין עם מי לחלוק ואצל מי לפרוק את הקשיים וכל אחד מהם מתמודד עמם, לבדו.
  2. במישור המעשי – מטלות הבית המתחלקות בשגרה בצורה כזו או אחרת, עם גיבוי אחד של השנייה, מוטלות עתה כולן על האישה, אשר לעתים קרובות היא גם בעלת קריירה מקצועית משמעותית ותובענית בפני עצמה. חיי היום-יום הופכים עבורה לנטל כבד, באופן העלול להוביל לתחושות של תסכול, עייפות, היעדר סבלנות לסביבה בכלל ולבן הזוג בפרט.
  3. הילדים – ילדים הרגילים לגדול עם שני הוריהם כדמויות משמעותיות בחייהם, היעדרות ממושכת של אחד מהם עלולה להוביל לתחושת נטישה, לקשיים בתפקוד, לרגרסיה, חרדה ועצב. דבר המעמיס עוד יותר על האישה שנשארה בעורף והנאלצת לתמוך בקשיים של הילדים, לבדה!

חוזרים מהמילואים הביתה: שמחה גדולה ?

כשבן הזוג החייל חוזר מהמילואים, השמחה הגדולה עלולה להתחלף תוך זמן קצר בקשיים ואתגרים חדשים, עמם בני הזוג אינם רגילים להתמודד. כל אחד מבני הזוג פיתח שגרה משלו, ועכשיו הם נדרשים למצוא דרך לחזור לתיאום, תוך שמירה על הצרכים האישיים.

האישה, שהתרגלה לשגרה עמוסה מאד, מצפה שבן הזוג יחזור מיד לשתף פעולה במשימות היומיום ויוריד מהעומס שלה. לעומת זאת, החייל, אשר לעתים קרובות חווה אדרנלין גבוה במשך תקופה ארוכה ונחשף לחוויות מלחמה טראומטיות, העלולות לעתים להתפתח אף לפוסט טראומה, זקוק להתאקלמות מדורגת לחיי השגרה האזרחיים, כולל תמיכה רגשית. הדבר יוצר פערי ציפיות משמעותיים והדדיים העלולים להתפתח למשבר במערכת היחסים.

כלים להתמודדות

  1. תקשורת, תקשורת. תקשורת
    כמו תמיד קודם כל חשוב מאוד להקפיד על שיח פתוח ורגוע, הכולל הקשבה ואמפתיה לקושי של האחר. כולל הכרת תודה על האתגרים המשמעותיים עימם התמודד כל אחד מבני הזוג. שיח פתוח, שבו כל אחד מבני הזוג ישתף בתחושותיו ויקבל הכרה מצד השני, תמיד (!) מסייע בהפחתת המתחים ובבניית אמון מחודש.
  2. תיאום ציפיות
    הכרחי לתאם ציפיות לגבי חלוקת האחריות והמטלות בבית. זאת תוך התחשבות במגבלות ההתאקלמות של החייל ומצד שני בצורך להקלת העומס הרב המוטל על האישה. יש לערוך רשימה מסודרת בכתב (ולהצמיד אותה למקרר:) שתשקף את ההסכמות אליהן הגיעו בני הזוג. יש לזכור כי חזרה לשגרה היא לעתים קרובות התרופה הכי יעילה להתמודדות עם קשיים רגשיים וטראומטיים, אך יש במקביל להיות רגישים ככל שמתעוררים קשיים רגשיים.
  3. המסגרת המשפחתית
    יצירת פעילויות זוגיות ומשפחתיות, רגילות ומיוחדות, תספק תחושה של קרבה ויציבות לבני הזוג. חשוב להקפיד על לפחות ארוחה משותפת אחת ביום, דייט זוגי שבועי, וכדאי גם לקבוע זמן בו כל המשפחה נפגשת לפעילות משותפת מחוץ לבית, אפילו טיול קצר בשכונה.
  4. שמירה על מרחב אישי
    כרגיל, גם בסיטואציה זו, חשוב והכרחי לאפשר לכל אחד מבני הזוג זמן אישי לעצמו: לתחביבים, לחברים וכדומה. יש לזכור תמיד כי תנאי הכרחי לחיי זוגיות יציבים ומאושרים הוא כי כל אחד מבני הזוג ירגיש מסופק וממומש בפני עצמו.
  5. הדברים הרגילים
    לפרגן אחד לשניה, “לזרוק” פה ושם מילה טובה והכרת תודה, לא לנהוג באימפולסיביות ולהימנע מתקשורת שלילית, לשמור בקפידה על “קווים אדומים” (ללא איומים, קללות, מעשים קיצוניים), לתת לתהליך זמן ובכל מקרה לא לאבד תקווה.
  6. טיפול זוגי
    לא בכדי צה”ל מעניק לחיילי מילואים השתתפות של 1,500 ₪ במימון של טיפול זוגי. זאת בנוסף ל 1,500 ₪ שצה”ל מעניק לחייל המילואים לצורך טיפול אישי, אותו ניתן לשלב ביחד עם תכנית הטיפול הזוגי (סה”כ השתתפות צה”ל לטיפול המשולב הינה 3,000 ₪). טיפול זוגי קצר מועד יכולים להיות מאוד יעיל בפתרון האתגרים הזוגיים והפרטניים החדשים ולהקנות לבני הזוג כלים פשוטים ואפקטיביים להתנהלות יומיומית שקולה ומקרבת. כרגיל, חשוב לוודא שהמטפל או המטפלת הזוגית הינם מוסמכים ומנוסים, בדומה למכון קשרים, המוכר על ידי האגודה לטיפול זוגי בישראל.

לסיכום: שירות מילואים ממושך בזמן מלחמה מציב אתגרים רבים לזוגות ולמשפחות. הבנת המקור של אתגרים אלה, לצד שימוש בכלים להתמודדות אפקטיבית, יכולים לסייע לבני הזוג להתמודד טוב יותר עם המצב. תיאום ציפיות, תמיכה הדדית ובמידת הצורך טיפול זוגי, חשובים לביצוע לקראת שיקום ושימור היחסים הזוגיים והמשפחתיים לאורך זמן.

אהבתם? נשמח את תשתפו!

צרו קשר עם רונית