היכולת לבקש סליחה, והיכולת לסלוח, זה כח!

ד”ר רונית שרון, יועצת ומטפלת זוגית ואישית ומנהלת מכון קשרים. שודר בפינת הזוגיות שרונית מגישה בערוץ 13.

לדעת לבקש סליחה וגם לסלוח, זה כח! איך עושים את זה?

הסליחה היא נושא מרכזי המעסיק אותנו לא רק ביום הכיפורים אלא בכל השנה. אני עוסקת בכך יום יום בטיפול הפסיכולוגי והזוגי.

אני רוצה דווקא להתחיל בבשורה: היכולת לבקש סליחה, היא גדולה ועוצמה. מי שמבקש סליחה בהחלט יכול וצריך להיות גאה בעצמו. בעיני היכולת לבקש סליחה היא הישג אישיותי המעיד על בגרות ובריאות נפשית. היכולת לבקש סליחה מעומק הלב היא כוח עצום ובשום אופן לא חולשה, כפי שזה נתפס לעתים קרובות. כך גם לגבי היכולת לסלוח, גם היא לא טריוויאלית.

מהי סליחה?

מבחינה פסיכולוגית, סליחה הינה מנגנון רגשי נפשי מורכב ומפותח להתנקות הנפש, המסייע מצד אחד לשחרור ממועקות וממתחים, ומצד שני להתקרבות של האדם אל עצמו וליקרים לו.
אבל, וזה אבל גדול מאוד, מסתבר שלאנשים רבים קשה מאוד לבקש סליחה, או לסלוח, ולעיתים אמירת הסליחה נתפסת כאקט משפיל וקשה.

לעיתים המנגנון של בקשת הסליחה אצל האדם, מושבת או פעיל באופן חלקי, עקב מבנה האישיות שלו. למשל מבנה אישיות נוקשה וביקורתי. הקושי מופיע גם על רקע של פגיעות מהעבר, בעיקר מהילדות, כגון: ניצול, השפלה,  אלימות ופגיעות מיניות.

ולכן בטיפול פסיכולוגי וזוגי, אנחנו עובדים על הרקע ממנו נובע הקושי לבקש סליחה.

מה המחיר של חוסר יכולת לסלוח ולבקש סליחה?

אנשים שלאורך זמן אינם מבקשים סליחה ואינם סולחים, שומרים טינה ועלולים לפתח דפוסי התנהגות נוקשים יותר (הסתגרות, בדידות, חרדה, דיכאון, זעם).

בנוסף, חלק מהאנשים שמתקשים לסלוח, משכנעים את עצמם שלא לסלוח הוא ערך והם מקדשים אותו בכל מחיר. הם משקיעים זמן ואנרגיה בלספר לעצמם סיפור לפיו הם הצודקים ומכאן המסלול קצר למצבי הרס עצמי. זוהי השקעת אנרגיה מיותרת שמעכבת התפתחות אישית, זוגית, משפחתית וחברתית.

ואכן, מחקרים מצאו קשר הדוק בין היכולת לבקש סליחה ולסלוח לבין הפחתת מתחים, הפחתת חרדות ומצב רוח טוב יותר. המחקרים גם מצאו, שאנשים שמבקשים סליחה וסולחים יותר בקלות, בריאים יותר ובעלי תוחלת חיים ארוכה יותר, מאלו המתקשים לבקש סליחה.

לכן בטיפול פסיכולוגי וזוגי, חשוב לנו לעזור למטופלים לשפר את יכולותיהם ואת חייהם.

מה בין כעס לסליחה?

אולי תופתעו לגלות, אך כעס הוא שלב חשוב והכרחי בדרך לבקשת סליחה. מותר וחשוב לכעוס, זו תרופה להרגעה. הוצאת כעסים ודיבור ישיר על מה שמפריע וכואב, מהווים שלב דרמטי בדרך ליכולת לבקש סליחה וגם ליכולת לסלוח.

יש לזכור שכעס שבא לידי ביטוי בדרך מכבדת ולא מחריבה, מאפשר להגיע לשלב הבא – היכולת להתיידד עם עצמינו, לסלוח לעצמינו ולבקש סליחה מהאחר.

ממי הכי קשה לבקש סליחה?

נתחיל דווקא ממי הכי קל לנו לבקש סליחה- בדרך כלל מאדם שאיננו מכירים.
למשל : אם דחפנו בטעות מישהו באוטובוס, אוטומטית נבקש סליחה בלי לחשוב ומבלי להידרש למאמץ מיוחד (הדבר נכון גם אם לאותו אדם היתה אחריות מסוימת בהתקלות, כי חסם את המעבר, למשל).

מצד שני, במהלך הטיפול הפסיכולוגי והזוגי, אני רואה שוב ושוב שהכי קשה לנו לבקש סליחה מהקרובים לנו ביותר, ובמיוחד מבן או מבת הזוג שלנו, אבל זה נכון גם ביחסי הורים וילדים. זה קורה משום שדווקא עם היקרים לנו, נוצרים המשקעים הטעונים ביותר.

על מה הכי קשה לסלוח? ומדוע טיפול זוגי יכול לצלוח משבר אמון?

קשה מאוד לסלוח על פגיעה באמון.  בזוגיות זה בעיקר על בגידות כמובן. האדם הנבגד עובר טראומה מטלטלת, חזקה מאין כמותה. גם כשמדובר באובדן אמון מסיבות חברתיות או כלכליות, למשל כאשר אחד מבני הזוג מוציא סכומי כסף משמעותיים בסתר, נוצרת פגיעה קשה באמון בין בני הזוג.

הבגידה והמעילה באמון בין בני זוג הם ללא ספק הקשים ביותר לסליחה. הטראומה גורמת למתחים, להסתגרות ולנתקים, ובעיקר לכעס עצום ומתמשך, עד כדי פרידה וגירושים. בגלל עומק הטראומה, עזרה מקצועית וטיפול פסיכולוגי וטיפול זוגי, יכולים לעזור לצלוח משבר כזה.

איך לא לבקש סליחה?

אצל רוב האנשים, בקשת סליחה היא סתמית ונאמרת מן השפה אל הלחוץ. אומרים סליחה בלי להתעמק ולהתכוון, בלי לקחת אחריות על המעשה, בגינו מבקשים הסליחה.
סליחה כזאת בדרך כלל לא רק שאינה עוזרת, היא מעצבנת ומעוררת אנטגוניזם.

כך למשל, הסליחה הפופולרית לפני יום כיפור בהודעות וואטסאפ. או כשאומרים “סליחה אם פגעתי בך”. למרביתנו קשה לקחת אחריות על מעשינו השגויים, ולכן אנו מגלגלים אותה. הוספת  המילה “אם פגעתי בך”, מקטינה את חומרת המעשה הפוגע, מקטינה את הכנות של הפוגע ומקשה על קבלת הסליחה מהצד הנפגע.

בדיוק כמו בתופעה המוכרת “זאב זאב” בה אדם מרבה בהתרעות שווא, גם דפוס של סליחה סתמית, חוזרת על עצמה ואיננה כנה, לא רק שאינו יעיל, אלא מזיק.
האדם הנפגע חדל להאמין בכוונת הסליחה ויתקשה עוד יותר לסלוח, או במילים אחרות, לשקם את האמון. כלומר אם נבקש סליחה, ולמחרת נחזור שוב על המעשה המכעיס, נוצרת פגיעה אנושה באמון שקשה מאוד לשקם, וגם טיפול פסיכולוגי כנראה לא יעזור.

5 מרכיבים בבקשת סליחה נכונה ומגדילה

1. התבוננות פנימה והכרה באחריות על המעשים והטעויות שלנו. זהו השלב הבסיסי בלעדיו לא תצמח הגדילה והמשך תהליך הסליחה וקבלתה על ידי הצד השני.
2. הבעת חרטה כנה, לא בכאילו. להתנצל מעומק הלב ולהכיל את הכעס של האדם השני. ובוודאי לא – “סליחה אם פגעתי”, אלא “סליחה שפגעתי”.
3. הצעה לתיקון – עלינו להציע פעולה, במקום ההתנהגות הפוגעת. כיצד ניתן לתקן את המעשה? האדם צריך לומר בפירוש מה הוא מתחייב לקחת על עצמו בעתיד.
4. להכיל ולאפשר את הכעס של הצד הנפגע. לא לבקש סליחה ולהיאטם. למשל: “איך אני יכול/ה לעזור לך לסלוח לי”.
5. השלב האחרון, הוא היכולת לתקן את המעשים הפוגעים. הכוונה היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. בקשת סליחה ללא כוונה לעזוב את המעשים הבעייתיים או חזרה על התנהגות פוגענית לא מפייסת כלל.

חשוב מאד גם לזכור שהזמן לא עושה טוב לבקשת הסליחה. המשקעים הולכים וגדלים, ואז תהליך הסליחה וקבלתה, הופך להיות הרבה יותר מורכב.

בשיטת הטיפול הפסיכולוגי האינטגרטיבי של מכון קשרים, אנו מבצעים מעקב אחר דפוסי ההתנהגות של המטופלים, בודקים היכן נמצא החסם המעכב את בקשת הסליחה או את הסליחה עצמה, ומתאמנים ברכישה ותרגול של כלים אופרטיביים להתנהלות שקולה, מאוזנת ומקדמת בחיי היומיום.

מסליחה אפשר רק לצמוח – כדאי לבקש וכדאי לסלוח.