הבלוג של ד"ר רונית שרון
מכון קשרים

שיטת FIT – טיפול אינטגרטיבי ממוקד

איזה שיטת טיפול תשיג את התוצאות הטובות ביותר? מסתבר ששילוב של שיטות הוא האפקטיבי ביותר וש"השלם גדול מסך החלקים"!

חלק ראשון


חלק שני

ד"ר רונת שרון, מומחית בייעוץ וטיפול זוגי ואישי ומנהלת מכון קשרים, ומנחה פינת טיפול פסיכולוגי וזוגי בערוץ 13. מסבירה את עקרונות השיטה שפיתחה: "טיפול אינטגרטיבי ממוקד" המוגדר בזמן.

שודר בפודקאסט ברדיו בנושא טיפול ויחסים.

איך בעצם נולד הצורך בשיטה?

התחבטתי שנים רבות בשאלה מהי שיטת הטיפול הפסיכולוגי הנכונה ביותר שתשיג את התוצאות הטובות ביותר. השאלה נבעה מתוך ההכרה, שקיימים מודלים ואסכולות טיפוליות רבות כשלכל אחת יתרונות משלה, אבל גם חסרונות.

שאלה זו מקבלת משנה תוקף בעידן המודרני – מטופלים אינם מגלים סבלנות לטיפול יקר וארוך טווח, כפי שמציעים מרבית המטפלים והשיטות, שמראש אינם מגבילים בזמן את משך הטיפול. כיום מטופלים רוצים תוצאות מהירות כאן ועכשיו, גם מסיבה כלכלית.

לאחר מחקר רב וניסויים שערכנו במרכז הטיפולי אותו אני מנהלת משנת 1999, הסקתי, שעל ידי שילוב יתרונות מכמה שיטות, ניתן לפתח שיטת טיפול פסיכולוגית חדשה שבה "השלם גדול מסך חלקיו" כפי שאמר הפילוסוף היווני אריסטו.

מה הם עקרונות שיטת FIT?

העקרון המרכזי של השיטה הוא אינטגרציה טיפולית, כלומר: שילוב של האלמנטים המרכזיים של התיאוריות והגישות הטיפוליות המובילות. השיטה משלבת ומתמקדת ב:

  1. פסיכולוגיה חיובית – ששמה את הכוחות והחוזקות במרכז.
  2. טיפול ריגשי דינמי – שמסייע להבין ולעבד את החוויות והזיכרונות מהעבר.
  3. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – גישה שמספקת כלים לוויסות ולשליטה ברגש ובמחשבות אוטומטיות.
  4. גישה מערכתית – התופסת את האדם כחלק ממערכת רחבה יותר, משפחית וזוגית. אלמנט המחבר את השיטה גם לייעוץ וטיפול זוגי וגם לייעוץ וטיפול משפחתי.

עקרון מרכזי נוסף של שיטת FIT  הוא הגדרת משך זמן הטיפול, שהינו בין 16 ל 24 פגישות בלבד, תלוי במקרה. אנו מזהים את מוקדי הכאב והקושי ומבינים את השפעתם על חיי היומיום. בהמשך אנו מלמדים ומתרגלים 'כאן ועכשיו' טכניקות וכלים אפקטיביים לטיפול במשברים, כגון: טיפול בדיכאון, טיפול בחרדה, משברים זוגיים ומשברים בטיפול משפחתי.

בואו נצלול קצת לפרטים. מה השלב הראשון בטיפול הפסיכולוגי לפי שיטת FIT?

על פי שיטת FIT, תכנית הטיפול מחולקת ל 5 שלבים.

השלב הראשון אורך 2-3 מפגשים והוא מתמקד בהיכרות ובהגדרת המטרות של תכנית המפגשים. בכל האסכולות נהוג להתחיל את הטיפול מהבעיה המוצהרת הגורמת לאדם להגיע לטיפול.
מהו הכאב המטריד את המטופלים? מדוע הגיעו דווקא עכשיו לטיפול? בשלב הראשון אנחנו מזהים את הכוחות והחוזקות של הפונים ומוקדי הקושי שלהם. ומתוכם אנחנו גוזרים את המטרות ואת תכנית הטיפול.

 לדוגמא: נדמיין בחור או בחורה המגיעים לטיפול ומתלוננים שבכל פעם שיש להם דייט שמתפתח למערכת יחסים ולקשר רציני  – זוהי הנקודה בה הוא מסתיים. במקרה כזה מטרת הטיפול תהיה לבדוק, מה הם הדפוסים שגורמים לכך ובאיזה כוחות ניתן להשתמש כדי לשנות את הדפוסים, כך שנוכל לפתח את הקשר הלאה.

אחרי שהכרנו את החוזקות ואת מוקדי הקושי והגדרנו מטרות, מה השלבים הבאים?

בשלב השני הנמשך 5-7 מפגשים, ננוע במכונת הזמן אל העבר שלנו. נביט על ההיסטוריה האישית של המטופל או המטופלת, וגם על החוויות הזוגיות והמשפחתיות שלהם. אנשים באים לטיפול עם המטען האישי ועם "מזוודת הכאב" שלהם. בשלב זה אנו מזהים את דפוסי ההתנהגות שחוזרים שוב ושוב ומבצבצים מבין הדברים והסיפורים, וכן את מאפייני את הקשר עם האנשים הקרובים למטופל או המטופלת.

במהלך המפגשים בשלב זה אנחנו משלבים הרבה אמצעים חווייתיים, כמו: ניתוח תמונות משפחתיות, העלאת זיכרונות, חלומות וכו'.

עם סיום השלב השני, המטפלת או המטפל כבר מכירים את האדם והם זיהו את הדפוסים הגורמים לקשיים בהתנהלות, וניתן לעבור לשלב השלישי – השלב בו אנו המטפלים, מציגים לאדם את 'תמונת המצב' ומגישים לו את תכנית השינוי והפתרון. שלב זה אורך 2-3 מפגשים.

אם נחזור לדוגמא של האדם שכל המערכות הזוגיות שלו נכשלות באופן קבוע: נציע לו הסבר לסיבה שהוא "בועט בדלי" בכל פעם שמעמיק הקשר – הפחד העמוק שלה או שלו מאינטימיות ומלהיפגע מהקשר. פחד הנובע מחוויות נטישה מהילדות וכן מזוגיות לא טובה שחווה לאורך כל חייו בין הוריו. כלומר: הפחדים מהעבר משבשים את הקשרים היום. ומצד שני הוא אינו משתמש בכוחות שלו כדי להתגבר על הפחדים הללו.

זה נשמע כמו מראה שאתם מציבים מול המטופלים? זה לא קשה להם להסתכל על עצמם במראה?

בהחלט כן. אבל זה קושי שאינו מיוחד למטופלים. לכולנו קשה להסתכל על עצמו במראה ולכן אנחנו נמנעים מלעשות זאת. אבל החדשות הטובות הן, שכמעט כולנו מבינים שבלי להסתכל על עצמנו במראה, אין לנו שום סיכוי לשינוי ופתרון.

תכנית השינוי והפתרון המוצגת למטופלים בשלב השלישי, סובבת סביב הציר ההתנהגותי המעכב שלהם. אפשר להציג אותו כך:

זה המעגל ההתנהגותי הצרוב במוחו של כל אחת ואחד מאתנו. וכך הוא עובד:

  • אירוע קונפליקטואלי מסוים מתרחש ומהווה טריגר ליצירת רגשות שליליים חזקים במוח.
  • הרגשות הללו מניעים אותנו למחשבות אוטומטיות ושליליות.
  • המחשבות האוטומטיות גורמות לנו להתנהל ולהתנהג בצורה שלילית מעכבת (כולל: שפת גוף, טון דיבור, נוסח הדברים, פרשנות שלילית וכו).
    התנהלות כזאת, לא רק שאינה תורמת לפתרון המשבר, אלא רק מעצימה אותו ומרחיקה את הפתרון שלו.
  • ההתרחקות מפתרון המשבר, מעמיקה עוד יותר את הרגשות השליליים שנוצרים במוחנו, רגשות המשתלטים באופן מוחלט על המחשבות וההתנהגויות האוטומטיות שלנו.

וחוזר חלילה.

נמחיש את המעגל שוב על האדם שהמערכות הזוגיות שלו נכשלות באופן קבוע?

הטריגר הוא דייט זוגי נוסף, חמישי במספר, שכמו קודמיו ממשיך טוב ויש כימיה ממש טובה בין שני בני הזוג. בן או בת הזוג מתחילים להתקרב ומציעים נסיעה משותפת לסוף שבוע, כדי לבסס את הקשר. או אז מתיישבת לה ההצעה המפתה לכאורה, על הפחד מאינטימיות וממחויבות, רגש הגורם למח מחשבות שליליות, בדבר פגיעה פוטנציאלית נוספת ממערכת יחסים, שנרקמת לה לנגד עינינו. המחשבות השליליות הללו גורמות לנו להביע דחיה וחוסר התלהבות, הגורם לעלבון ופגיעה בבן הזוג שהציע זאת והמפרש זאת כחוסר רצון להעמקת מערכת היחסים. חוויה זאת נצרבת במוחנו כחוויה שלילית נוספת מכינון מערכת יחסים, ומרחיקה עוד יותר את הסיכוי לשינוי ופתרון.  

אם המעגל ההתנהגותי המעכב שתיארת, צרוב ומתרחש אצל כולנו, איך יודעים אם ומתי צריך טיפול פסיכולוגי או טיפול זוגי?

אמנם המעגל הזה מתרחש אצל כולנו, אבל זו שאלה של עוצמות ומינונים. במידה שהמשברים אינם תכופים ובדרך כלל, גם אם לא תמיד, אנו מצליחים להתגבר עליהם ולהתקדם הלאה, כך הם החיים וכנראה שאין צורך לפנות לטיפול פסיכולוגי. אבל אם המשברים מופיעים בתדירות גבוהה או מתגברת, סערת הנפש אינה שוככת, והרגשות משתלטות לנו על המחשבות ומשבשות לנו את חיי היום יום, כדאי מאד להתייעץ ואף לפנות לטיפול פסיכולוגי. אם מדובר במשבר זוגי, כדאי לפנות למטפלת זוגית מומלצת ואם מדובר במשבר משפחתי, דרוש ייעוץ או טיפול משפחתי.

במצבי ביניים, אם יש התלבטות ואתם לא בטוחים אם המינונים והעוצמות שלכם תקינים, מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג מומלץ, עם מטפלת זוגית מומלצת או מטפלת משפחתית מומלצת.

חשוב להדגיש כי ההבנה של המעגל ההתנהגותי שתיארנו, היא אבן היסוד בשיטת הטיפולFIT  והמפתח לשינוי ולפתרון המיוחל. מטופלים שיבינו את המעגל, ויפנימו שדפוסי המחשבה אוטומטיים שלהם גורמים להתנהגויות אוטומטית הורסות, יצליחו לחולל שינוי. האדם הרגיל אינו עוצר ושואל עצמו: "למה אני מתנהג כך?" ואילו שיטת FIT מסייעת לאדם להביט על עצמו ולתעל את כוחותיו, לטובת מסלול אלטרנטיבי חיובי.

הגענו לשלב הרביעי בתוכנית הטיפול?

בהחלט. זהו השלב המרכז של תכנית השינוי והוא אורך 7-11 מפגשים.
לאחר שהבנו את ההפסדים הנגרמים מדפוסי המחשבה האוטומטיים ומהמעגל ההתנהגותי הקיים, נלמד ונתרגל מחשבות והתנהגויות חלופיים, חיוביים ומקדמים. אלו שיחליפו את הדפוסים האוטומטיים הצרובים במוחנו והמעכבים והמזיקים לנו.

נרכוש תבניות מחשבתיות חדשות ונתרגל התנהגויות חלופיות מאוזנות, שיאפשרו  לאדם לשאול את עצמו באופן שקול "מה אני צריך לעשות במצב הזה?".

למשל, כשהוא שוב חש פחד מקשר שמתהדק ומתעורר בו הדחף האוטומטי לשבש הכול. ההבדל הוא, שהפעם יש לו קודם כל מודעות, שהיא תנאי הכרחי להתמודדות עם כל משבר, אבל גם כלים אפקטיביים ותובנות שלא היו לו לפני הטיפול. הוא ישתמש בכוחות שלו, בטכניקות שנלמדו, שיסייעו לו להשתלט על הפחד ובכלים שיאפשרו להגיב בצורה חיובית ומקדמת.

בשיטת הטיפול האינטגרטיבי הממוקד FIT  אנו כוללים בשלב זה גם סימולציות, משחקי תפקידים ושיעורי בית, שמטרתן לתרגל סיטואציות שיכולות לקרות. בדוגמא שהבאתי, המטופל מתרגל את הסיטואציות, גם בזמן אמת על קשר קיים.

בתם שלב זה, המטופלים יוצאים עם תובנות ומודעות לגבי התהליכים המתחוללים במוחם, וכידוע מודעות, היא לפחות חצי מהפתרון. בנוסף, ולא פחות חשוב, הם רכשו את החצי השני של הנוסחה ומסוגלים ליישם כלים אפקטיביים לניהול המשברים והקונפליקטים שהם מעורבים בהם, תוך וויסות ושליטה ברגשות ובכעסים שלהם, ותיעול הכוחות להתנהגויות מקדמות.  

מה קורה אם המטופל זקוק לליווי גם בתום הטיפול?

בנקודה זו, אנחנו מגיעים לשלב החמישי של סיום הטיפול ושימור ההישגים. בשלב זה אנחנו לומדים לשמר את ההישגים שהושגו בתהליך הטיפולי.

חשוב להדגיש שוב, שבשונה משיטות וגישות טיפוליות רבות, טיפול פסיכולוגי בשיטת FIT הוא טיפול קצר מועד, וזאת גם כחלק מהפילוסופיה הטיפולית. ההגדרה של הטיפול כמוגבל בזמן, מעמתת את המטופלים עם קו הסיום ומאיצה התמודדות באופן שממקד את המטופל ביכולותיו ובצורך להתמודד עם הסוגיות באופן עצמאי, גם לאחר סיום הטיפול הפסיכולוגי. תחימת הזמן גם מפחיתה מאד את התלות המתפתחת פעמים רבות בפסיכולוג או במטפלת, כפי שקורה בתהליכים טיפוליים רבים.

יחד עם זאת אכן לעתים נדרש מעקב על הישגי הטיפול. דפוסי מחשבה והתנהגות אפשר בהחלט לשנות אבל חשוב גם לשמר את השינוי לאורך זמן. פגישת הערכה אחת תתקיים בדרך כלל כחודש לאחר סיום תכנית המפגשים ועוד אחת כחצי שנה לאחר מכן.

קורה גם שהמטופלים עצמם מבקשים להיפגש, כדי לתרגל שוב דברים שנלמדו בעבר. זה בסדר גמור ומעיד על התבגרותם הרגשית.  

מילה לסיכום?

נוכחתי לדעת ששיטת הטיפול הפסיכולוגי האינטגרטיבית הממוקדת FIT , מתאימה לטיפול פסיכולוגי בפרט וכן בבעיות של ייעוץ בנושא זוגיות והורות. יעידו על כך מאות רבות של סיפורי ההצלחה שלנו עם השיטה, בקרב אנשים זוגות ומשפחות.

זאת, בשל החיבור המופלא שבין ההתייחסות לכוחות של האדם, לכאב ולפגיעות שלו, לבין השאלה המעשית – "מה אני עושה עם זה עכשיו". השילוב הזה בתוספת המיקוד בזמן הוא אופטימלי ומוכיח את עצמו שוב ושוב.

הרי כולנו צריכים להתמודד עם כ"כ הרבה חזיתות בתחום האישי, הזוגי, ההורי והמקצועי, שכדאי שיהיו לנו כלים אופרטיביים להתמודדות, שניתן לרוכש אותם בטיפול ממוקד וקצר מועד.

מכון קשרים מזמין אותך להתנסות בשיטת טיפול אינטגרטיבי ממוקד (FIT)!

אם אתם מתמודדים עם קושי או בעיה בחיים האישיים, הזוגיים או ההוריים, ומחפשים אחר פסיכולוג מומלץ או מטפלת זוגית מומלצת, אנו מזמינים אתכם להגיע אלינו לטיפול בשיטה הייחודית שפיתחנו.
במהלך הטיפולים ילווה אותך צוות מקצועי המוסמך לטיפול בשיטה זו במרחב בטוח ואינטימי. נבין יחד את הקושי המפריע לכם בתפקוד בתחומי החיים השונים, נמצא את שורשיו וכך נוכל להקל על תחושותיכם ולשפר את דרכי ההתמודדות שלכם.
לבסוף, נצייד אתכם בארגז כלים מעשיים עמו תצאו מהטיפול אל חיים איכותיים ורגועים הרבה יותר.

אהבתם? נשמח את תשתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

צרו קשר עם רונית